[אות ח] בהרע"ב ד"ה המקבל עליו. דלא גרע מהדיוט. עיין קידושין (דף כ"ט ע"א) דאמרינן שם דאם קנה מן הקדש במנה ולא הספיק למשכו עד שעמד במאתיים אינו נותן אלא מנה ולא אמרי' בזה לא יהא כח הדיוט וכו' דאטו הדיוט לאו במי שפרע קאי ע"ש וא"כ קשה מתני' דהכא ועיין בהרמב"ם (פ"ט מהלכות מכירה ה"ב) דמחלק דדוקא במכר הקדש כההיא דקידושין אבל הקדש שקונה בכסף יכול ההקדש לחזור בו. והסכים שם הראב"ד בהשגות והביא ראיה ממשנתינו דהכא. אבל דעת הר"ן בפרק קמא דקידושין דהיכי דיהיב גזבר מעות על פירות ידועים והוזלו לא מצי לחזור דלא אמרינן בזה לא יהא כח הקדש גרע מהדיוט דהא הדיוט בעי לקבולי עלה מי שפרע. ומתני' דהכא שאני כיון שלא היה הסלתות בעין לא קנה הקדש קנין גמור ולפיכך אם רצה לחזור חוזר עיי"ש. ומלשון הרע"ב משמע כהרמב"ם. וכדברי הר"ן ראיתי שכתב ג"כ בשיטה מקובצת בב"מ (בדף כ"ז ע"ב) בשם הרא"ש:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שקלים · פרק 4 · משנה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4d092e9ac45a004181c81591082c36281faf7c3179f70e32680a9ef324758b08