תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שקלים · פרק 4 · משנה 1

[אות ד] במשנה אלא משל צבור. היינו דחיישינן שמא לא ימסרם לצבור יפה יפה ובמל"מ (פ"ג דשקלים) הקשה הא מ"מ כיון שאומר בפיו שנתנם להקדש אף אם בלבו אינו מסכים למתנה מ"מ הוי רק דברים שבלב והוי מתנה מעליא עיי"ש:

[אות ה] שם בתוי"ט ד"ה מתנדב. וא"ת ומ"ש הכא דחיישינן. במחכת"ה לפי שעה אישתמיטתיה דברי תוס' יומא (דף ל"ה ע"ב) וז"ל וכן לבן בוכרי (בפ"ק מ"ד) דכהן א"צ לשקול ומ"מ אם שוקל אינו חוטא איכא למימר אפילו את"ל דס"ל כרבנן דהכא מ"מ מודו כיון דכל ישראל מביאי' שקלים אינהו נמי מסרי יפה ועוד כיון שכל ריוח הקרבנות הבאים מן השקלים שלהם הוא גמרי ומסרו יפה עכ"ל. הרי דלא ניחא להו בסברת חילוקו של התוי"ט:
ובתירוצם א' של התוס' מתיישב גם ההיא דנשים ועבדים אולם לתירוצם ב' קשה לי מה יענו בההיא דנשים ועבדים. אח"כ מצאתי שהקשה כן במל"מ (פ"ג דשקלים):