כ' רבינו אאמ"ו הגאון זצוק"ל וז"ל נסתפק הר"ן במפותה שמת האב קודם פס"ד דקנסה לעצמה, אם מהני מחילתה. וק"ל מ"ש מאומר מה שאירש מאבא מכור לך [כח"מ רי"א], דאינו חל למפרע, וכיאוש שלא מדעת [ח"מ רס"ב]. ואת"ל התם להחזיק למרא קמא ולא להוציא, עכ"פ מ"ש ממחילה בטעות [ח"מ ר"ז י' י"ב כ"ה]. ונ"ל התם רק בטעות ממפרע ולא בטעות ע"י נולד, וכמו דאין פותחין בנולד [כי"ד רכ"ח], דאל"כ א"א שזנתה, נהוי כקדושי טעות למפרע, ודו"ק. עכלה"ט:
קריאה במקור
בועז על משנה כתובות · פרק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9b8bb2fa0258dd2d6870b70323b24dd3e2270649a63252fd01dc78c9a29581ee