תוי"ט ד"ה א"פ אלא דבירושלמי איתא המלך וכ"ג כו' ע"ש ותראה אשר תיבות אלו שייכים למעלה לסיום מאמר שהעתיק התוי"ט והוא לבאור במפקד חזקי' כו' דהמה המלך וכ"ג. ולכאורה קשה מדוע לא חשיב הירושלמי בין הקתליק לכ"ג את הסגן. עי' רמב"ם פ"ד מהל' כהמ"ק ועי' בסוטה רפ"ח בגמ' ורש"י ותוס':
קריאה במקור
רש״ש על משנה שקלים · פרק 5 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם ד"ה חוץ ותימה כו'. ול"נ דעמהם היו חברים באותו המינוי ומשום כבודן לא חשיב להו וביותר לפי' הא' שבהרע"ב בר"פ וכה"ג משני הגמ' ברפ"ב דר"ה וכה"ג כתב התוס' בב"ב (ח' ב') בד"ה כי הא וכמ"ק מלשון הרע"ב שכתב על הקינין דלוקחין המעות ומביאין מהן הקינין ולקמן בספ"ז קרי להו ב"ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b7010636669bb89407b4b374fcfa6089096a325609797a2a5504a4116f657450