מותר נסכים. בפי' הרע"ב כאן ובס"פ משמע שהיו עושין מקח עם בעלי היינות כו' על שנה שלמה (וכ"מ מפירש"י ב"מ (נ"ז ב') ומנחות צ') וא"כ פירושו בהא דאיתא שם אחת לל"י משערין אה"ל תמוה וסתירה. ונ"ל דשם הכוונה דאחת לל"י דורשין השער שבשוק ומוכרין בזה השער למי שצריך לנסכים כו' כל הל"י ואם השער אז הוזל מכפי המקח שעשו עם הבעלי יינות כו' בתחלת השנה מחויבים ליתן כשער הזול דעכשיו ובזה אין מותר לגזברים מאומה ואם אז הוקר השער הבעלי יינות מחויבין להעמיד כפי המקח שעשו מתה"ש והגזברים ימכרו כפי היוקר דעכשיו ואז יש מותר וכן מל"י לל"י וזה היפך פי' הרע"ב ורש"י במנחות שם במותר נסכים:
קריאה במקור
רש״ש על משנה שקלים · פרק 4 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תוי"ט ד"ה לקיץ מלשון בקיץ ובחורף יהיה והוא בזכריה (יד) ותימה שלא הביא מה"ת וקיץ וחרף (בפ' נח) וגם שם הפירות דיקראו קיץ מצינו ומאה קיץ (שמואל ב' טז) כלוב קיץ (עמוס ח'):
שם ד"ה מותר תרומה ולעיל מהך פריך כו' ע"ש דזה השקלא וטריא הוא על מעות בד"ה לא על מותר תרומה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b7010636669bb89407b4b374fcfa6089096a325609797a2a5504a4116f657450