לחם שמים על משנה חולין · פרק 1 · משנה 2

הכל שוחטין לרע"ב לאתויי מומר.

פירוש לתאבון. אבל להכעיס. אפילו בעברה אחת. הרי הוא כגוי לכל דבר. וכן מי שאינו חושש לשחיטה כשרה. אע"פ שאינו עושה להכעיס. דינו כלהכעיס. והיינו נמי דינא דקראים האידנא. ולא כמ"ש הרע"ב בסמוך. ע"פ הר"מ במשניות (וכבר חזר בו בחבורו ונתן להם דין כותים כו'). ודבר תימה הוא שהרי הם עוברין על כמה איסורי סקילה וכרת. אצ"ל לאוין. נגד קבלת חז"ל. והרי הם מומרים להכעיס ודאי. ושחיטתן נבלה. כמי שאינו בתורת זביחה פשוט בעיני.

ומינה דמחלל שבתות בפרהסיא. ואצ"ל עובד ע"ז שלא מאונס. דלא שנא להכעיס. או שלא להכעיס. כולה חדא מילתא היא. ודינו כגוי לכל דבריו. משא"כ האנוס על עסקי נפשות. אע"ג דעבר אעשה דונקדשתי בתוך ב"י. ודאי דינו כישראל לכל דבר.

ובכל שוחטין עמו"ק (ס"ו) בס"ד.

ובקנה ע"ש. בס"ד. ומ"ש הרע"ב ואתי למעבד חלדה. לא ידענא מאי קאמר מר. דכי מינקבי סימנים. תו לא שייכא חלדה. לא מעלה ולא מורדת.

והשנים עמו"ק בס"ד.