תוספות רבי עקיבא איגר על משנה גיטין · פרק 5 · משנה 4

[אות נד] במשנה המטמא. עמ"ש במתני' ((פ"ו) [פ"ז] מ"ה דכלאים (אות כ"ג)):

[אות נה] שם במשנה בשוגג פטור. ואם נתכוון לטמא טהרות של זה וטימא את של זה ע' בשיטה מקובצת בב"ק (ד"ה ע"א) דדייק מדברי תוס' דשם ד"ה המטמא דזהו בכלל בשוגג דפטור:

[אות נו] שם במשנה במזיד חייב. ואם מת א"צ יורשים לשלם דלדידיה קנסו לבריה לא קנסו. ע' בהרע"ב (פ"ה מ"ג) דבכורות:

[אות נז] בהרע"ב ד"ה מזידים. ואי נמי נדבה. ומה"ט נקט במתני' שפגלו שהקרבן נפסל בכך ולא נקט במחשבת שלא לשמה דהקרבן כשר אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה וחייב לשלם כיון דהבעלים צריכים להביא אחרת. היינו דנקט מלתא דפסיקא דשייך ג"כ בנדבה דבזה בשלא לשמה כיון דהקרבן כשר. וא"צ להביא אחרת אף דאינו ממובחר מ"מ א"צ לשלם. דהרי גדולה מזו אמרי' בב"ק (דע"ח) דהאומר הרי עלי עולה והפריש שור ובא אחר וגנבו דמצי פטר נפשיה בשה אף דשור מצוה מן המובחר. אבל בפיגול דהקרבן פסול גם בנדבה צריך לשלם. ובאמת בכלל שפגלו היינו מחשבת חוץ לזמנו וכן מחשבת חוץ למקומו. והרא"ש בנדרים (דף ל"ה ב') נקט תרווייהו. משנה למלך:

[אות נח] תוי"ט ד"ה במזיד חייב. לגבי הנך כו' תוס' (לעיל דמ"א). כפי"מ דנקט הרע"ב לעיל דשחררו רבו הראשון ופליגי רשב"ג ורבנן במזיק שעבודו והתי"ט נקט הכא ג"כ במזיק שעבודו. בזה כ' תוס' שם דמדלא קאמר בהיזק שאינו ניכר פליגי היינו דהוי ניכר כיון דהשחרור מהני מדין. והיינו כיון דהפקיע שעבודו לגמרי מקרי ניכר. אלא דלאוקימתא דעולא דמיירי בשחררו שני דמדין אינו משועבד אלא כיון דיצא עליו שם ב"ח כופין לרבו ראשון לשחררו ופליגי בהיזק שאינו ניכר ועלה כ' תוס' כיון דהלכה כרשב"ג צ"ל דהתם אף דקרי ליה להיזק שאינו ניכר מכל מקום מקרי ניכר לגבי הנך דהכא: