תוספות רבי עקיבא איגר על משנה גיטין · פרק 7 · משנה 6

[אות עט] הרע"ב ד"ה כמה היא כו'. שאם הניקתו. וכ' הר"ן והה"מ בשם הרשב"א דבדיני ממונות ג"כ הכי אם אמר בית זה נתון לך במתנה ע"מ שתזון את בני יש לומר דג"כ כמפרש יום א' דמי. וי"ל גם כן דוקא בגט דלצעורה מכוין והא ציערה יום א' אבל בעלמא להרוחה מכוין כ"ז שצריך קאמר דהיינו כל ימי חייו עיי"ש. והרא"ש בתשובה (סי' כ"ו) כ' בהיפוך דאף לרבא דס"ל בסוגיין דצריכה להניק כ"ד חודש י"ל דוקא בגיטין דלצעורה מכוין אבל בעלמא מודה דיום א' מהני:

[אות פ] תוי"ט ד"ה הרי זה גט. ול"ק דרבנן אדרבנן כמ"ש התוס'. תוס' לא כתבו כן אלא לרשב"ג דס"ל בסיפא דמת הבן מגורשת ומ"מ ס"ל דבאצטלא אם אמר מחולים לך לא מהני והיינו כיון דאפשר לו לקבלם עיי"ש (*בתוס' ד"ה כלל אמר) אבל רבנן דמתני' דהכא דסברי בסיפא דמת הבן אינה מגורשת ע"כ דס"ל דנתכוון לצעורה בחנם. וברישא דמת הבן דמגורשת היינו כיון דלא פריש זמן ההנקה אמרי' דלהרוחה מכוין וכוונתו לינק מה שצריך לו ומש"ה מת הבן מגורשת. והיינו לאוקימתא דרבא דבריש' בסתם בעי' שתינק כ"ד חודש אבל לאוקימתא דרב אשי דיום א' בלבד הוא א"כ הוי כפריש ואמרי' לצעורא מכוין ק' באמת מ"ש רישא ומ"ש סיפא (*כ"כ בתוס' ד"ה בשלמא לרבא. ומ"ש בתוס' ד"ה מתניתין כמבואר בתוי"ט היינו לחלק בין איצטלית לרישא דכאן. אבל רישא לסיפא דמשנתינו קשה באמת כמ"ש רבינו):