משנה נגעים · פרק 5

כל ספק נגעים טהור. חוץ מזה ועוד אחר. ואיזה זה. מי שהיתה בו בהרת כגריס. והסגירה. בסוף שבוע והרי היא כסלע. ספק שהיא היא ספק שאחרת באה תחתיה טמא:

החליטו בשער לבן. הלך שער לבן. וחזר שער לבן. וכן במחיה ובפשיון. בתחלה ובסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור. הרי היא כמו שהיתה. החליטו במחיה. והלכה המחיה וחזרה המחיה. וכן בשער לבן. ובפשיון. בתחלה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור. הרי היא כמו שהיתה. החליטו בפשיון. הלך הפשיון וחזר הפשיון. וכן בשער לבן. בסוף שבוע ראשון. בסוף שבוע שני. לאחר הפטור. הרי היא כמות שהיתה:

שער פקודה עקביא בן מהללאל מטמא. וחכמים מטהרין. איזה הוא שער פקודה מי שהיתה בו בהרת ובה שער לבן. הלכה הבהרת והניחה לשער לבן במקומו וחזרה. עקביא בן מהללאל מטמא. וחכמים מטהרין. אמר רבי עקיבא מודה אני בזה שהוא טהור. איזה הוא שער פקודה. מי שהיתה בו בהרת כגריס. ובה שתי שערות. והלך הימנה כחצי גריס. והניחו לשער לבן במקום הבהרת וחזר. אמרו לו כשם שבטלו את דברי עקביא אף דבריך אינן מקוימין:

כל ספק נגעים בתחלה. טהור עד שלא נזקק לטומאה. משנזקק לטומאה. ספקו טמא. כיצד שנים שבאו אצל כהן. בזה בהרת כגריס. ובזה כסלע. בסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע. ואינו ידוע באיזה מהן פשה. בין באיש אחד. בין בשני אנשים. טהור. ר' עקיבא אומר באיש אחד טמא. ובשני אנשים טהור:

משנזקק לטומאה ספקו טמא. כיצד שנים שבאו אצל כהן. בזה בהרת כגריס. ובזה כסלע. בסוף שבוע בזה כסלע ועוד. ובזה כסלע ועוד. שניהן טמאין. אף על פי שחזרו להיות כסלע וכסלע שניהן טמאין עד שיחזרו להיות כגריס. זה הוא שאמרו. משנזקק לטומאה ספקו טמא: