זו טהרת פרישות. דתנן, בגדי עם הארץ מדרס לפרושים, ובגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה. ואם נסתפק אחד מן הפרושים שאוכלין [חוליהן] בטהרה, אם נגע בבגדי עם הארץ אם לא נגע, וכן אוכל תרומה שנסתפק אם נגע בבגדי הפרושים ונטמא בהן לתרומה, ספיקן טהור:
קריאה במקור
ברטנורא על משנה טהרות · פרק 4 · משנה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ספק שרצים. השליך שרץ בין הככרות, ספק נגע בככרות בשעה שעבר עליהן, ספק לא נגע, אם מצא אותו שאינו נוגע, הרי הככרות כשעת מציאתן וספיקן טהור:
עד שלא נזקק לטומאה. בפרק ה׳ דנגעים מפרש כיצד:
ספק נזירות. כגון שאמר הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור, הלך ומצאו שנגנב או שאבד, ספק היה בו, ספק לא היה בו, מותר לשתות יין ולהטמא למתים:
ספק בכורות. ספק אם הוא פטר רחם אם לאו:
אחד בכורי אדם. פטור מלתת חמש סלעים לכהן:
אחד בכורי בהמה טמאה. פטר חמור:
שהמוציא מחבירו עליו הראיה. דאמר ליה לכהן, אייתי ראיה דהוא בכור ושקול:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 364ced6e3b2b6cf3691fea98725a37c2e908cbe14d432984b916e71a181310d8