תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא · פרק 9 · משנה 9

המקבל שדה וכו' לא יזרענ' פשתן. פירש הר"ב שזרע פשתן מכחיש בארץ הרבה. וכן פירש רש"י ומסיים והא לא מיתוקמא אלא בחכירות. דאי בקבלנות. מאי דבעי ליזרע שהרי הבעלים חולקים בו. ע"כ. כלומר ולכחוש ארעא ולא ליכחוש מרה וכן מסיים נ"י. וכתב המגיד פ"ח מהלכות שכירות שהקשה עליו הרמב"ן מסיפא דתנן קבלה לשבע יזרענה פשתן. ואי בקבלנות אמאי יזרענה פשתן. כיון שקבלה לתבואה. הרי זה אמר ליה לתבואה אני צריך ובקב תבואה אני רוצה וכו'. ע"כ. וכבר כתבתי לעיל במשנה דלעיל ליישב פירוש רש"י. והרמב"ם בדין משנה זו כתב השוכר או המקבל. ותמה המגיד מהא דרב פפא שכתבתי לעיל דמוקי דכולהו מתניתין משלישית ואילך. אי בחכרנותא. ליתא בקבלנותא וכו' וכתב שאפשר דהוא סובר כמו שפירש הרשב"א דרב פפא לאו לענין דינא ממש קאמר. אלא יש מהן דדינא לא אשתני אלא שלא הוצרך להשמיענו הדין ההוא. אלא או בחכירות או בקבלנות. ע"כ דברי המגיד. ותמיהני דבדין השנוי במשנה דלעיל דשייכי כמו כן ב' הסברות כמ"ש שם. ולא העתיק בה הרמב"ם אלא החוכר ולא העיר המגיד בזה. והש"ע העתיק לעיל חוכר. והכא מקבל. ולא העיר עליו מהר"ר ואלק כהן. ולי צ"ע:

ויש לו בקורת שקמה. לשון הר"ב ששנה ראשונה קוצצה. וכן פירש רש"י. וזה לשון הטור סימן שכ"ה קוצץ קורת שקמה בין אם ירד לתוכה בסוף שבע משנקצצה בין אם ירד לתוכה בשנה שלישית או רביעית קוצצה כשישלימו לה שבע. שהרי יגדל לכשיצא. עד שיחזירו לכמו שהיתה כשירד לתוכה. ע"כ: