עיקר תוספות יום טוב על משנה ראש השנה · פרק 1 · משנה 2

ז"ל חברייתא מפני מה אמרה התורה חביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב"ה חביאו כו' כדי כו' וכן בכולם:

בר"ה. בגמרא (דף ח') ילפינן לה מקראי. ואף על גב דודאי על כל המאורעות נידונין ובכללם אינך ג' דינים מ"מ בשלשה פרקים הללו הוא גזר דין של כל העולם. ובר"ה כל באי כו' וגוזרין לכ"א חלקו מדברים אלו. הר"נ. ועתוי"ט:

גמרא ופירש"י ואקרא דלעיל מיניה קמהדר השגיח אל כל כו' היוצר אותם השגיח יחד את לבם. ולהכי נסיב האי תנא להך קרא לומר שאף על פי שעוברין כבני מרון בדקדוק גדול מ"מ כולן נסקרין בסקירה אחת וז"ש הר"מ והנגלה מזה המאמר מבואר כאשר תראה. אבל הנסתר ענינו קשה בלי ספק ע"כ. כי האדם א"א לצייר שני הפכים בנושא אחד בזמן א' שיעברו אחד אחד ויהיו נסקרים בסקירה אחת אבל כמו שא"א להשיג מהותו יתברך ויתעלה זכרו נצח, כן א"א להשיג השגחתו וסקירתו. תוי"ט:

כדי שיתברכו לכם גשמי השנה. ברייתא:

ובחג. ואע"פ ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב. מ"מ מלת חג הנחתו על המחול והריקוד שהוא בחג הסוכות והיתה שמחה יתירה של בית השואבה: