עציץ. מ"ש בפירוש הרמב"ם שחורשים בו. רוצה לומר שזורעים בו. וכן בריש פרקין דלקמן כתב גם כן ואחר כך חרשה לחטים ולשעורים. ונמצא כן בכתוב פרשת ויגש אשר אין חריש וקציר ותרגם אונקלוס דלית זרועא וחצדא דתכלית חרישה לזריעה:
קריאה במקור
תוספות יום טוב על משנה דמאי · פרק 5 · משנה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תרומה. ועיין במשנה ה פ"ב דחלה ומ"ש שם בס"ד. ומ"ש הר"ב כיון שקרא לה שם וכו' עיין משנה ו פ"ז:
[*משאינו נקוב על הנקוב וכו'. ואם גם על שאינו נקוב עיין מ"ש בשם הרמב"ם במשנה דלקמן]:
ולא תאכל וכו'. פירש הר"ב משום דהוי טבל דאורייתא. [*ואסור אף לכהנים כדתנן במשנה ב פרק ח דתרומות] ודרשו בספרי פרשת קרח יכול יאכלו לוים וכהנים פירותיהן בטבלן תלמוד לומר (במדבר י״ח:כ״ח) כן תרימו גם אתם. אתם אלו הלוים גם אתם לרבות את הכהנים וכתבה הרמב"ם בריש הלכות מעשר:
[*עד שיוציא וכו'. הבעל הבית ואחר כך יתננה לכהן. הרמב"ם]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0842149a02dcdc0cb8825f0f047b7de3ba57594c8b0c2ff52a1299e0c8044c