במשנה ולא את הגג. כתב התוי"ט אבל עלייה בכלל בית כחכמים בפ"ז דנדרים. ותמה על הי"א שבטור דעלייה לא הוי בכלל בית ע"ש. ואנכי תמה דהרי אף לדעת הרי"ף והרמב"ם דעלייה מכורה אינו אלא בפתוחה לבית דרך ארובה. ולענין נדרים פשיטא דבכל גווני אסור. ועוד להכא תרגימו דיציע היינו אפתא וזהו עלייה לפי' הרי"ף מא"ל. אבל פשוט דכ"ע מודו דעלייה ג"כ נקראת בית כחכמים דנדרים שם והטור עצמו הביא שם באות י"ח המוכר לחבירו בית יכול ליתן לו עלייה. אלא דהיא חשובה בית בפ"ע ואיננה בכלל הבית שמכר. ויציע וחדר איצטריך לאשמועינן דאע"ג דתשמישן לבית וס"ד דבטלין לגביה. ואולי לענין נדרים גם הם אסורין (ופי' הרא"ש שם בנדרים ד"ה וחכמים לענ"ד צע"ג. ונ"ל דחזר בו בפסקיו דשם לא כתב זה וכן הטור לא הביאו ודלא כב"י והש"ך שהעתיקוהו). ועיין לקמן מ"ט מש"כ בעצמו בשם הרשב"ם לענין מחיצת הקנים:
קריאה במקור
רש״ש על משנה בבא בתרא · פרק 4 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 70401bf9fe847c036df48c46deb143fe3092d0d8cdf6885e791488c0878d62aa