אשם גזלות. הקדים לאשם מעילות, לרמוז דהגוזל בא לידי מעילה, שאם גזל דבר מאכל אין זה מברך כשאוכלו אלא מנאץ (עי' סנהדרין ו:), וכיון שכן הוא הוי כמועל בהקדש כמשאז"ל (ברכות לה.):
קריאה במקור
הון עשיר על משנה זבחים · פרק 5 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אשם שפחה חרופה. סמך לאשם מעילות, משום דבא על חטא כמהו:
אשם נזיר. סמך לשפחה חרופה, לרמוז דלהתרחק מן העריות יזיר עצמו מן היין כמשאז"ל (נזיר ב.) הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין:
אשם תלוי. שנאו בסוף אחר אשם מצורע, לרמוז דתולה היסורין אם חטא עד שיודע לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8fc8143754d912c5172403974547c0140a7a23267bd0a7ea35a935b0224ffb1c