קריאה במקור

ברטנורא על משנה תמורה · פרק 3 · משנה 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
והלא אף הנדבה עולה. פירושי קמפרש מאי בינייהו:
2
בזמן שהיא באה חובה. שהיא מוטלת על היחיד להקריבה. סומך עליה כו׳:
3
ואם היה כהן. אותו שהפריש אשם ונתכפר באחר ונתקו לראשון ברעייה:
4
עבודתה ועורה. של עולה הקנויה מדמי אותו אשם, שלו היא, שהוא עצמו מקריבה ונוטל העור, ואפילו אינו מן המשמר של אותה שבת:
5
אינו סומך עליה. דנדבת צבור אין בהם סמיכה:
6
ואע״פ ששהוא כהן עבודתה ועורה לאנשי משמר. שהרי של צבור הוא ואין כהן של משמר אחר רשאי להקריב, דכתיב (דברים י״ח) לבד ממכריו על האבות, מה שמכרו האבות זה לזה, טול אתה את שבתך ואני אטול את שבתי. והלכה כדברי חכמים:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
On Your Way
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://mobile.tora.ws/

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: defade5c0c9331627cd80020a03f6fadf485ec364b1d12d8aec87145c58592e1