חייבי כו'. לשון הר"מ בחבורו, חייבי ערכין ודמים:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין · פרק 5 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[ולא כתב] ומלהטמא למתים, אע"ג שגם בזה אינו מתעכב וכדמסיק. והר"מ כתב לשניהן. וכן הוא בגמרא, אבל הר"ב יישב בזה קושיא גדולה, דיש להקשות, אמאי לא קאמר נמי ואשם נזיר טמא כשמגלח, שאין אשמו מעכבתו מלמנות נזירות טהרה כחכמים דפרק ג' דנזיר כו', אלא דדוקא מה שאין מעכבו מלשתות יין אתי לשהויי, משא"כ אילו לא הותר בשתיית יין אע"ג שהותר להטמא למתים לא אתי לשהויי. וה"נ אשם נזיר טמא, מה שאין מעכבו מלמנות, מש"ה לא אמרינן דאתי לשהויי. ועתוי"ט:
לרצונו. ונאמר ג"כ יקריב, דמשמע בעל כרחו. הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני. גמרא:
שיאמר. ולא קתני עד שיתן, דייק מינה בגמרא דלא סגי בנתינה, דדלמא מסר מודעא, ובנתינה בעלמא אין זה ביטול, הלכך צריך שיאמר. [כלומר דליבטל למודעא]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fe4b8f1ca686235315d5c8a4a37fbe778a6bd958034def5e4c9157704f513010