קריאה במקור

יכין מעשר שני · פרק 3 · סעיף 57

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
משגפן קנה מעשר
אילה"ק מ"ש רישא מ"ש סיפא נ"ל דדוקא בקרא שם ליין שבקנקנים סתומים דמי טפי לקונה קנקנים סתומים בירושלים [כפ"א מ"ד]. ומפני שדרך להפריש מבור פתוח כהפרשת תרומה הו"ל כדרך למכור פתוחות פ"א מ"ד דלא הו"ל הקנקן טפל ליין ה"נ בגבולין אין הקנקן טפל ליין וצריך לפדות אח"כ גם הקנקן. ואין לחלק ולומר בשלמא התם בפ"א נתן מעות מע"ש בעד הקנקן. לפיכך כשלא בטל הקנקן לגבי היין צריך למכור הקנקן ולאכול בעד מעותיו של קנקן מאכל בתורת מע"ש. משא"כ הכא איך יחול על הקנקן שם מע"ש. והרי לא נקנה בכסף מע"ש י"ל כיון דא"א להפריש יין בלי הקנקן מה לי שקנהו לקנקן ומה לי שהוקדש בהפרשה. משא"כ ברישא שהיה כבר על היין שם מע"ש קודם שמילאוהו לא דמי לקנקן שקונה בירושלים במע"ש. וכי כל כלי שישפוך לתוכו מע"ש יוקדש גם הכלי בקדושת מע"ש:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 9785eec74b1b9191c3eb5b5ea2ea8287fde1aaed0d1696bae6c4acab145d9b08