יכין מעשר שני · פרק 3 · סעיף 3

אבל נותנים זה לזה מתנת חנם
תמוה דכבר תנא ליה בפ"א מ"א ונ"ל דבפ"א מיירי רק בירושלים התם הו"ל מתנה כמכר דאי לאו דעביד ליה נייח נפשה מקמי הכי לא הוי יהיב לי' מתנה והו"ל כפורע חובו ממעשר שני משא"כ הכא שהוא חוץ לירושלים אדרבה איהו עביד לנותן טבותא בטרחת העלאה סד"א מותר במתנה דאין המתנה שכר ההבאה אלא ההבאה כדי שיאכל [וראי' לדברי בפ"ד מ"ג ומ"ה] וקמ"ל נמי אף דאח"כ בירוש' חוזר המביא לחזור להזמינו אמע"ש אפ"ה שרי ומש"ה נקט זל"ז דמשמע דשניהן נותנין וקמ"ל דלא הוה כהערמ':