תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כתובות · פרק 8 · משנה 1

[אות עז] תוי"ט ד"ה בש"א תמכר כו'. שמדעתו הוא מפקיר. והתנן העומר שהוא סמוך לגפה כו' הרי היא קל לבעה"ב וחומר לעניים. שעדיין לא זכו בהן. אף הכא קל הוא לאשה ואינו חומר להבעל שעדיין לא זכה בהן א"ל מכיון שקידשה לזכותו ולזכותה נפלו עכ"ל הירושלמי וקשה לי אמאי פריך ממתניתין דעומר שהוא סמוך לגפה דתני לה במשנה ד' (פ"ד דעדיות) ולא פריך ממתני' ג' שם כל עומרי השדה של קב קב וכו' קל הוא לבעה"ב וחומר לעניים. ובפרט דפריך תחלה מהפקר לעניים דהוא רישא דמתני' ג' שם ושביק לסיפא דמתניתין ופריך ממתניתין ד' דסמוך לגפה. וצ"ע. ובר"ש (פ"ו מ"ה דפיאה) הביא הירושלמי הזה וכתב עלה ומשנתינו לא מצאנו בעדיות אבל פלוגתא דהפקר לעניים ופלוגתא דהעומר של ד' קבין שנויי' שם עכ"ל. ולפנינו איתא כן בעדיות. (*כבר נזכר זה בדברי רבינו (בפ"י מ"ה דפאה באות ס') יעו"ש):

[אות עח] שם בתוי"ט ד"ה ובה"א לא כו'. דמוחין אנו לו. וכ' המ"ל (פ"ו הלכה א' מהלכות זכייה ומתנה) דזה רק אם באה למכור הב"ד אומרי' ללוקח דלא ליזבן ולא יתן מעותיו להפסיד אבל בנותנת במתנה ל"ש לומר דאומרים לו שלא יקבל במתנה ומש"ה לא נקט במתני' אלא לא תמכור ומה דקתני ברישא אלו ואלו מודים שמוכרת ונותנת באמת נותנת אשגירת לישנא הוא עיי"ש:

[אות עט] שם בתוי"ט ד"ה עד שלא נישאת ונישאת. משמע שנפלו לפני נישואין ואין דבר מפסיק. תוס' לא כתבו כן מסברא אלא דהוכיחו מדפרכינן בסוגיא על רב ושמואל דאמרי בין שנפלו לה קודם שנתארסה וניסת דמכרה בטל דכמאן דלא כר"י ודלא כרבי חנינא ב"ע והא הוי כר' חנינא ב"ע דבעי לומר דאפילו בנפלו לה קודם שנתארסה ונשאת דמכרה בטל (דמה דאמר אמרו לו לא בדרך קושיא בעלמא אלא דס"ל כן לאמת כדהוכיחו בדבריהם בד"ה לא כר"י ממתני' דלקמן בהכותב א"כ למה כתב לה דו"ד א"ל בנכסייך שאם מכרה ונתנה קיים והתם מוקמינן בכותב ועודה ארוסה הרי דבלא סילק עצמו היה מכרה בטל ואתיא כתנא דאמרו לו. והר"ן ס"ל דאמרו לו הוא רק קושיא ומתני' דלקמן ר"פ הכותב מוקי דכותב בעודה ארוסה מועיל לענין נכסים שנפלו אחר הנשואים לימכרם) אע"כ דס"ל להש"ס דעד שלא נישאת משמע דאין דבר מפסיק רק הנישואים דמיירי בנפלה לה באירוסין עיי"ש: