[אות קב] תוי"ט ד"ה שפיחתו שתות. סתמא אפילו בקרקע. בפחתו שתות ניחא דאפילו במשהו ראוי להיות בטל דשליח שטעה כ"ש ונתאנה המשלח ג"כ בטל אלא דמ"מ עד שתות קיים דמה כח ב"ד יפה. אבל בהותירו שתות דנתאנה הלוקח בזה יקשה הא אין אונאה לקרקעות לזה כתב הראב"ד דה"ט וכו'. ולפ"ז מ"ש התי"ט בדבור שלאח"ז שתות הכא ביתמי תיקון שיהא בטל אע"ג דקי"ל שתות קנה ומחזיר אונאה. אינו מובן דהא בלא תקנה ג"כ בטל מדינא אפילו בכ"ש כיון דנתאנה ע"י שליח דהיינו הב"ד אלא דעד שתות יפה כח ב"ד ובשתות מדינא בטל:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כתובות · פרק 11 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f1d879a62a2c386b4eadc0246e1e80c0aad0b48f0b7d82c783cff754127b0d5d