[אות צא] תוי"ט ד"ה הרי אלו כו'. מגו דיכול כו'. והא דקתני וכן בע"ח כו' היינו ג"כ כה"ג שהב"ח טוען פרוזבול היה לי ואבד. וזה מודה לו בכך אלא שטען דפרעו דנאמן במגו דלא היה לך פרוזבול ושביעית משמטתו. תוס':
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כתובות · פרק 9 · משנה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות צ] בהרע"ב ד"ה מן הסכנה. שגזרו כו'. הרמב"ם (פ"ט מהלכות שמיטה הלכה כ"ד) כתב ואם אמר הי' לי פרוזבול ואבד נאמן שמזמן סכנה ואילך בע"ח גובה שלא בפרוזבול וכתב הכ"מ דהרמב"ם מפרש דאז כשהיה הסכנה תקנו כן להאמין למלוה שהיה לו פרוזבול ואף על פי שעבר הגזירה נאמן שלא לחלק בין זמן לזמן. ופסק כרשב"ג אי משום דמפרש לדת"ק אי משום דהלכה כרשב"ג במשנתינו עיי"ש: (* עיין בפי' המשנה שכתב והלכה כרשב"ג ועיין בתוי"ט (פ"ו מ"ד) מ"ש בשם הר"ן):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f1d879a62a2c386b4eadc0246e1e80c0aad0b48f0b7d82c783cff754127b0d5d