מגלגלין עליו את הכל דגלי דעתיה דניחא ליה בהגבהה דהיאך. ובכי הא לא אמרינן זה נהנה וזה לא חסר. פטור. תו'. כלומר בכה"ג דגלי דעתיה. ועביד מעשה. וכתי"ט ואתיא כרבנן דר"י כו'. ר"ל הא דאצטריכו תו' לפרושי הכי. משום דמתני' אתיא כרבנן דפטרי. בזה נהנה. וזה לא חסר. דה"ט דרישא. דאין מחייבין אותו. אע"ג דנהנה. וסיפא דחייב. משום דגלי דעתיה. הוא. ואילו לר"י. בכל גוונא חיובי מחייב. היכי דנהנה. וא"ת הא אפילו כרבנן לא אתיא. דהא מיהא סברי רבנן התם. דבעל העליה. יורד ודר למטה. או נועל בפני בעל הבית. עד שיתן לו יציאותיו. ואע"ג דזה אינו חסר. והאי לנקטיה בכובסיה עד דלשבקיה לגלימיה הוי. כמ"ש שם. וא"כ מתניתין דלא כמאן. י"ל התם טעמא. משום דבית לעליה משתעבד. והו"ל זה חסר ודאי. במה שהוציא הכל משלו. ובדין הוא שיכפוהו לבעל הבית לבנות. משא"כ כאן שלא נתחייב לו בכלום. עד שיגלה דעתו.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה בבא בתרא · פרק 1 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 26afa2c7fcf48537e2cca78d4ae74c147aa632d9b98b69bc435886f7e818564e