מי שי"ל בור דווקא. דאילו חדר דרכו ליכנס שם כו'. וכה"נ לא תקנו כלום. אע"ג דחששה דחשד. במקומה עומדת. וגדולה היא משל דרך הבור. מ"מ לא יכלו חכמים להעמידה על הדין. להפסיד לזה ביתו. משום חשש בעלמא (משא"כ בבור. דאפשר בתקנתא) ולא עדיף מחתן הדר בבית חמיו. דגריע טפי. כמ"ש בן סירא. ואפ"ה לא מצו רבנן למחויי ביה. ולמכפייה דלא למידר גביה. היכא דלא אשכח ביתא אחרינא אי נמי דלא מתדר ליה אלא גביה. דהא לא אשכחן בשום דוכתא. דאשמעינן איסורא בהדיא. אלא רב לחוד הוא דמנגיד עלה למ"ד. ופליגי נמי נהרדעי אליביה.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה בבא בתרא · פרק 6 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אבל זה עושה לו פותחת. וזה עושה פותחת. ודאי כל דאפשר לתקוני. מתקנינן.
עושה כו'. מנעול בפני עצמו. עם מפתח מיוחד לו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 26afa2c7fcf48537e2cca78d4ae74c147aa632d9b98b69bc435886f7e818564e