משנה מעילה · פרק 1

קדשי קדשים ששחטן בדרום. מועלים בהן. שחטן בדרום וקבל דמן בצפון. בצפון וקבל דמן בדרום. שחטן ביום וזרק בלילה. בלילה וזרק ביום. או ששחטן חוץ לזמנן. וחוץ למקומן. מועלין בהן. כלל אמר רבי יהושע כל שהיה לה שעת היתר לכהנים אין מועלין בה. ושלא היה לה שעת היתר לכהנים מועלין בה. איזו היא שהיה לה שעת היתר לכהנים. שלנה. ושנטמאה. ושיצאה. איזו היא שלא היה לה שעת היתר לכהנים. שנשחטה חוץ לזמנה. חוץ למקומה. ושקבלו פסולין. וזרקו את דמה:

בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים. רבי אליעזר אומר. מועלין בו. ואין חייבין עליו משום פגול נותר וטמא. רבי עקיבא אומר. אין מועלין בו. אבל חייבין עליו. משום פיגול. נותר. וטמא. אמר רבי עקיבא והרי המפריש חטאת ואבדה. והפריש אחרת תחתיה. ואחר כך נמצאת הראשונה. והרי שתיהן עומדות. לא כשם שדמה פוטר את בשרה. כך הוא פוטר את בשר חברתה. ואם פטר דמה את בשר חברתה מן המעילה. דין הוא שיפטור את בשרה:

אמורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים. רבי אליעזר אומר אין מועלין בהן. ואין חייבין עליהן משום פיגול. נותר. וטמא. רבי עקיבא אומר. מועלין בהן. וחייבין עליהן. משום פגול. נותר וטמא:

מעשה דמים בקדשי קדשים. להקל ולהחמיר. ובקדשים קלים. כולן להחמיר. כיצד. קדשי קדשים לפני זריקת דמים. מועלין באימורין ובבשר. לאחר זריקת דמים. מועלים באימורים ואין מועלין בבשר. על זה ועל זה. חייבין משום פגול. נותר. וטמא. ובקדשים קלים. כולם להחמיר. כיצד. קדשים קלים לפני זריקת דמים. אין מועלין לא באימורין ולא בבשר. לאחר זריקת דמים. מועלין באימורין ואין מועלין בבשר. על זה ועל זה. חייבין משום פגול. נותר. וטמא. נמצא מעשה דמים בקדשי קדשים להקל ולהחמיר ובקדשים קלים כולו להחמיר: