משנה מעילה · פרק 6

השליח שעשה שליחותו. בעל הבית מעל. לא עשה שליחותו השליח מעל. כיצד. אמר לו תן בשר לאורחים ונתן להם כבד. כבד. ונתן להם בשר. השליח מעל. אמר לו תן להם חתיכה חתיכה. והוא אמר טולו שתים שתים. והם נטלו שלש שלש. כולן מעלו. אמר לו הבא מן החלון. או מגלוסקמא. והביא לו. אף על פי שאמר בעל הבית לא היה בלבי אלא מזה. והביא מזה. בעל הבית מעל. אבל אם אמר לו הבא לי מן החלון. והביא לו מגלוסקמא. או מן גלוסקמא והביא לו מן החלון. השליח מעל:

שלח ביד חרש שוטה וקטן. אם עשו שליחותו. בעל הבית מעל. לא עשו שליחותו. החנוני מעל. שלח ביד פיקח. ונזכר עד שלא הגיע אצל חנוני החנוני מעל כשיוציא. כיצד יעשה. נוטל פרוטה או כלי. ויאמר פרוטה של הקדש בכל מקום שהיא מחוללת על זה. שהקדש נפדה בכסף. ובשוה כסף:

נתן לו פרוטה. אמר לו הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות. והלך והביא לו בכולה נרות. או בכולה פתילות. או שאמר לו הבא לי בכולה נרות. או בכולה פתילות. הלך והביא לו בחציה נרות ובחציה פתילות. שניהם לא מעלו. אבל אם אמר לו הבא לי בחציה נרות ממקום פלוני. ובחציה פתילות ממקום פלוני. והלך והביא לו נרות מבית פתילות. ופתילות מבית נרות. השליח מעל:

נתן לו שתי פרוטות אמר לו הבא לי אתרוג. והלך והביא לו בפרוטה אתרוג. ובפרוטה רמון. שניהם מעלו. רבי יהודה אומר. בעל הבית לא מעל. שהוא אומר לו אתרוג גדול הייתי מבקש. והבאת לי קטן ורע. נתן לו דינר זהב. אמר לו הבא לי חלוק. והלך והביא לו בשלשה חלוק. בשלשה טלית. שניהם מעלו. רבי יהודה אומר בעל הבית לא מעל. שהוא אומר לו חלוק גדול הייתי מבקש. והבאת לי קטן ורע:

המפקיד מעות אצל השלחני אם צרורין לא ישתמש בהם. לפיכך אם הוציא מעל. אם מותרים ישתמש בהן. לפיכך אם הוציא לא מעל. אצל בעל הבית בין כך ובין כך לא ישתמש בהם. לפיכך אם הוציא מעל. החנוני כבעל הבית דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר כשלחני:

פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס. או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש. כיון שהוציא את הראשונה מעל. דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים עד שיוציא את כל הכיס. מודה רבי עקיבא באומר פרוטה מן הכיס זה הקדש. שהוא מוציא והולך עד שיוציא את כל הכיס: