נתן את רגלו מלמעלן
ממעל לארובה ועי"ז סתם הארובה. וה"ה בסתם הארובה אפי' בכלי שאמק"ט אפ"ה עירב הטומאה. דהרי אדם וכלים נעשין אהל לטמא אבל לא לטהר [כרפ"ו] רק אורחא דמלתא נקט. דאדם רגיל לפסוע ברגלו בעליה ממעל לארובה. והא דלא נקט הכא או קנה [כלקמן פי"א מ"ב] י"ל התם אף שהקנה דק. אפ"ה מערב הטומאה מחלק לחלק שבמעזיבה גופה. אבל הכא דלהני להביא טומאה תחת הקנה. הרי קנה דקה אין בה טע"ט:
ממעל לארובה ועי"ז סתם הארובה. וה"ה בסתם הארובה אפי' בכלי שאמק"ט אפ"ה עירב הטומאה. דהרי אדם וכלים נעשין אהל לטמא אבל לא לטהר [כרפ"ו] רק אורחא דמלתא נקט. דאדם רגיל לפסוע ברגלו בעליה ממעל לארובה. והא דלא נקט הכא או קנה [כלקמן פי"א מ"ב] י"ל התם אף שהקנה דק. אפ"ה מערב הטומאה מחלק לחלק שבמעזיבה גופה. אבל הכא דלהני להביא טומאה תחת הקנה. הרי קנה דקה אין בה טע"ט: