מטמא בגדים
שלובשן בשעת מגעו בזב. וה"ה שאר כלים שנוגע באותה שעה. רק נקט בגדים לאשמעינן דכלים שנוגע בשעת מגעו בזב מיירי. וכדאמרן בסי' כ'. מיהו אפי' בשעת מגעו בזב. אין האדם הנוגע בהזב מטמא אדם וכ"ח. וגם שאר כלים ובגדים שנגע האדם בשעת מגעו בזב. או שלובשן באותה שעה אינן חוזרים ומטמאין שוב לכלים אחרים אפילו באותה שעה שנגע האדם בהזב. דאין דין חיבורין בזב. דדוקא כלים ובגדים הראשונים שנוגע האדם בשעת מגעו בהזב יש בהן דין טומאה בחיבורין ולא בכלים השניים. ואילו במת אדם שנגע במת וכלים שחזרו ונגעו בו מטמאין עד שלישי אפי' בלי חיבורין [ועי' לעיל בבועז רסי' א']:
שלובשן בשעת מגעו בזב. וה"ה שאר כלים שנוגע באותה שעה. רק נקט בגדים לאשמעינן דכלים שנוגע בשעת מגעו בזב מיירי. וכדאמרן בסי' כ'. מיהו אפי' בשעת מגעו בזב. אין האדם הנוגע בהזב מטמא אדם וכ"ח. וגם שאר כלים ובגדים שנגע האדם בשעת מגעו בזב. או שלובשן באותה שעה אינן חוזרים ומטמאין שוב לכלים אחרים אפילו באותה שעה שנגע האדם בהזב. דאין דין חיבורין בזב. דדוקא כלים ובגדים הראשונים שנוגע האדם בשעת מגעו בהזב יש בהן דין טומאה בחיבורין ולא בכלים השניים. ואילו במת אדם שנגע במת וכלים שחזרו ונגעו בו מטמאין עד שלישי אפי' בלי חיבורין [ועי' לעיל בבועז רסי' א']: