יכין אהלות · פרק 14 · סעיף 12

זיז שעל גבי הפתח מביא את הטומאה בפותח טפח
תמוה דהרי בריש משנה א' אמרינן דשיעור זיז בכ"ש. ול"מ נ"ל דה"ק עפ"י מה דתנינן לעיל [רפי"ג] דיש כמה מיני פתחים ששיעור ביאת טומאה בתוכן חלוק זה מזה. ואהא קאמר הכא. דבין זיז שע"ג פתח ששיעור ביאת טומאה בו להבית ומהבית. הוא כשהפתח פתוח טפח. ובין זיז שע"ג חלון ששיעור ביאת טומאה בו הוא כשהחלון פתוח רום אצבעיים. ובין זיז שע"ג חלון ששיעור פתיחתו כמלא מקדח. כולן שיעור בליטת הזיז להרחוב בכ"ש. [והא דלא נקט נמי שיעור זיז שע"ג חלון ששיעורו בכראש כל אדם. ה"ט דהרי שיעור זה הוא רק בחור שנעשה מאליו. והרי בכה"ג אין דרך לעשות זיז ע"ג. ואי שאעפ"כ עשה זיז ע"ג. א"כ במה שחישב עליו תליא וכמבואר שם במשנה. ולפיכך ויהיה חישב עליו במה שירצה. כבר נתבאר שיעור בליטתו לרחוב במשנתינו]: