יכין אהלות · פרק 6 · סעיף 29

והעומד מלמעלן טמא
דמדלא חשבינן לה כמונחת בהבית. טומאה רצוצה היא ובוקעת למעלה ולמטה כנגדה [וכותל זה משערין כל א' כפי מה שהיא. דאי"ל דמשום שא"כ נתת דבריך לשעורין [כמגילה י"ח ב'] לפיכך נימא שמשערין הכותל כמנהג המדינה [כריש ב"ב]. ליתא דהרי בתוספתא [פ"ז] אמרינן דבניטל מהכותל בפנים [ועי"ז] הוסיף עליו מחוץ הבית טמא. דאי"ל דה"ק התוספתא דכשיעור שנטל מהכותל מבפנים חזר ובנה ועיבה שוב הכותל מבחוץ. ליתא דהרי למשל אם היה הכותל עבה אמה והטומאה מונחת בחצי אמה החיצונה הרי מיד כשנטל חצי אמה פנימית של הכותל כבר מיד נחשבה הטומאה כמונחת בפנים מדאינה כשיעור עובי הנהוג במדינה לכותל הבית. ואיך סד"א שכשיחזור ויעבה הכותל מבחוץ חשוב הטומאה להיות כלחוץ. אדרב' וא"כ פשיטא ודו"ק]: