קריאה במקור

יכין אהלות · פרק 14 · סעיף 25

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ויש בהן פותח טפח
מדקתני סתמא. [אב"י לא זכיתי להבין דהרי בפירוש נאמר במשנה יש בהן פותח טפח ועי' מ"ש רבינו בעצמו בסי' כ"ח]. משמע בין שכל זיז געזימס בעצמו בולט טפח להרחוב. דאז הו"ל הוא אהל אפי' אינן ממעל להפתח כלל. ובין שאין כל א' בולט טפח להרחוב אבל הן תוך י"ב טפחים ממעל להפתח. דאז כל זיז שתוך יב"ט להפתח. נחשב כאילו רחבו טפח. עדמצטרף להחלול שתוך הבית [כלעיל סי' ג']. ואפשר דכששניהן תוך י"ב טפחים. רק התחתון מצטרף ולא העליון. משום שהתחתון מפסיק. ועי' לעיל [פי"ב מ"ג] בדין בטח. דקאמר ר' יהושע רואין בטח כאילו אינו ודו"ק שם בפירושינו בס"ד:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 41817280907d25d279bfebf80ba96fab80301b6645bd31d5e45a3368642c3005