קריאה במקור

יכין הוריות · פרק 2 · סעיף 29

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ומצות לא תעשה לא תבא אל הנדה
דהיינו בהורו ב"ד או משיח שמותר לבוא על אשתו סמוך לוסתה. ואחר שבעל כך, נמצא דם על עד שלו שקנח בו אחר תשמיש, דעי"ז נודע שפירסה נדה בשעת תשמיש, הרי טעו גם בלא תעשה שבנדה, שמצות ל"ת היא מלבוא על אשתו סמוך לוסתה. ואם פירש ממנה אז בקשוי אבר חייב הבועל ב' חטאות, אחת על כניסתו ואחת על יציאתו. ודוקא בבא עליה בשעת וסתה, אבל שלא בשעת וסתה, אפילו נמצא דם על עד שלו פטור לגמרי, דאנוס הוא. אבל באמרה לו בשעת תשמיש נטמאתי, ופירש ממנה בשוגג בקשוי אבר, אפילו היה שלא בשעת וסתה, חייב חטאת א' דעכ"פ פרישתו לא הוה באונס [עי' שבועות די"ח א']. ובכל גוונא היא פטורה, דקרקע עולם היא*). [ונ"ל דר"ל למה שנהנית בהוצאת האבר היא קרקע עולם. מדלא עשתה מעשה. דאל"כ הרי שוין אשה ואיש לעונש ולחטאת [ככריתות פ"ב מ"ד]. ולא הוזכר קרקע עולם רק שא"צ ליהרג כשיבעלוה באונס [כתוס' ע"ז דנ"ד א' ד"ה מתקיף]. ובכל מקום שחייב חטאת, לדידן צריך כפרה להתענות מ' יום, ואפילו אינן רצופין] [י"ד קפ"ה]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ccc825b1f10bbf4cf46e1059c1ceeb27194e32a2a8a6f24bcd4ad954a1a35691