שני עירובין. כגון דאנח ליה בסוף אלף אמה לכאן ואלף אמה לכאן. דאלת"ה אלא דמנח ליה לסוף אלפים לכאן נמצא שמפסיד כל האלפים של צד אחרת והרי אינו יכול לילך ביום האחד אל מקום העירוב של יום הב' ואנן בעינן שיהא הוא ועירובו במקום אחד בשעה שיקנה העירוב וכדתנן במ"ד:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה עירובין · פרק 3 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
משום י"ט שחל להיות אחר השבת נקיט ליה, שא"א לו ביום השבת להוליך העירוב. אבל ביו"ט שלפני השבת יכול ליטול אותו הפת עצמו שכבר נקרא עליו שם עירוב ולהוליכו לרוח אחרת. ועתוי"ט:
כלומר לאיזה רוח שעירב אינו רוצה להפסיד האלפים שכנגדו כו' אבל לעולם אין כאן הפסד אלא אלפים מצד אחד והיינו אותן אלפים שהוא כנגד אותו שעירב בה:
טעמו דאלו על ידי עצמו הא קיימא לן דעיקר עירוב ברגל ואינו צריך פת:
משתכר. וכל שכן לר' אליעזר בעינן שיהיה קיים ביה"ש דשני כמ"ש הר"מ שאם אינו קיים אין כאן עירוב ליום שני דהא קדושא אחריתא היא הלכך האי משתכר כו' לא אמרו חכמים לאפוקי מדר"א. אלא מלתא אגב אורחא קאמרי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 3 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: b39271f43085aad39733576c57574586c83c6115b98589a2eb6dd7560b651cee