ובשיר. כתב התי"ט משמא דגמרא (דף טו:) דאחר מזמור שיר וכו' היו אומרים גם יושב בסתר עד כי אתה ה' מחסי. וכתב טעמא דמלתא בשם התוספות (שם ד"ה עד וכו'). ולעד"נ שאם היו אומרים עד מחסי דווקא ותו לא, שיש מתחילת המזמור ועד שם ששים אותיות, שהיו רומזים לפסוק (שה"ש ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה. כידוע ליודעי חן ששים תיבות אלו רומזים לאלו (עי' פרי עץ חיים שער ק"ש שעל המטה פ"ה), ובה"מ וירושלם הנה היא מטתו של מלך שהשלום שלו (עי' שהש"ר פ"ג פס' ז-ח. תנחומא נשא פ"ט). ואם היו אומרים עד סוף הפסוק, י"ל משום דכל זה שהיו עושים היה לקדש המקום ההוא, שיהיה עליון משאר המקומות להיותו מעון מקודש לשמים, וזה מורה סוף אותו פסוק דקאמר עליון שמת מעונך. משום הכי היו אומרים עד שם דווקא:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה שבועות · פרק 2 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין חייבין עליה. התי"ט נדחק לפרש גירסא זו, ונראה דסירכא דמשנה ג' דהתם בדווקא מתניא נקט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bee3294ebb1c93da049673c8b25222cdc8c6c1fd4dc8d960a9df68e7e5d59747