שהיא כהנת והרי היא לויה, לויה והרי היא כהנת. ברישא הקדים כשטעה והשביח בסיפא, ובסיפא שנאו ברישא, דתנן עניה והרי היא עשירה עשירה והרי היא עניה. וטעמא משום דדייקינן מפני שלא הטעתו היא מקודשת הא הטעתו אינה מקודשת, וידוע הוא כי שבח האיש הוא שתהיה האשה במדרגה טפילה, כי כן ארז"ל (יבמות סג.) חות דרגא ונסב איתתא. ולכן רישא הוי לא זו אף זו לגבי הדין המפורש במשנה, וסיפא הוי לא זו אף זו לגבי הדין דילפינן מדיוקא, לאשמועינן דבכל ענין היא מקודשת כשלא הטעתו, וכן איפכא:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה קידושין · פרק 3 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 107a24176dbb6b4497000ffba5d5ab85714c58e282022b863dc162cd2d9817f7