הרי את וכו'. כתב התי"ט דאין תימה על שלא נשנה אתה, הנהוג לומר לזכר בלשון הקדש, שהרי מצא בפסוק פעמים הרבה כיוצא בזה, זהו תורף דבריו. ואני ליתן טעם לשינוי לשון במשנה באתי כל זמן שאוכל, ולכן אומר דרמז התנא משאז"ל (נדה לא:) דלמה נקרא שמה נקבה נקייה באה, דזה האיש נמי הוא על חבירו כנקבה שאין לה משלה כלום, שמשום הכי אין במה להינות ממנה:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה נדרים · פרק 5 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שניהם אסורים. ולא הוי כמו רישא דאחד אסור ואחד מותר, והדר מחדש עוד איסור המוטל על שניהם, וקודם שהזכיר האיסור פירש במה שהם עדיין מותרים אע"פ שלכאורה נראה שע"י נדר זו נאסרו, וזה הוא אמרו ושניהם מותרים בדבר של עולי בבל ואסורין וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c027886306c0cbb37828d9e2ee47f5fe4c0bd3a5cd5bdf155bdc0f5d5f28dcf