ששה לנדבה וכו'. מ"ש התי"ט דהרמב"ם תופס עיקר מהתוספתא לפי שהיא ברייתא והני לישני דבגמרא אמוראי קאמרי להו, ע"כ. לא נהירא לי כלל, דלא מן השם הוא זה שיחלוק הרמב"ם עם המפורש בש"ס, לחוש לברייתא דלא חשה הש"ס עלה, אשר ידעה אותה בלי ספק, אלא הנכון הוא מ"ש הכסף משנה (ה' שקלים פ"ב ה"ב) דס"ל להרמב"ם דטעות סופר נפל בש"ס, וכמו שנפל בירושלמי כן הועתק בבלי בטעות, אע"ג דצריך ראיה ברורה לומר כזה, מ"מ טוב לתפוס טעם זה יותר מהטעם שכתב התי"ט דאיכא למיחש לתקלה:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה שקלים · פרק 6 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fcb548217f82efb7ced47cc1551974a103b6ba7806113a5dd56a9a82bd03fe74