ראש השנה
ראש השנה יש בה ד' פרקים, כנגד ארבעה ראשי שנים. ועוד ר"ה הוא החג שהחדש מתכסה בו בד' קליפות הסובבות אותו, ועד שלא תוכל להתחבר עם השמש הרי היא דלת, דלה מדברי תורה. ועוד ר"ה הוא ראש לחדש תשרי ששרשו בחסד דאור חוזר מדרגה הרביעית מלמעלה למטה.
ארבעה ראשי שנים הן. בכל מקום דלא קאי אבתריה תני הן, אבל מקום דקאי אבתריה כגון ארבע אבות נזיקין, דהכי פירושא ארבע אבות נזיקין אלו שהם השור וכו' לא ראי זה כראי זה, לא קתני הן, תוס' (ב. ד"ה ארבעה):
למלכים ולרגלים. אע"ג דמלכים מרגלים ילפי, כמ"ש הר"ב דמקיש מלכות שלמה ליציאת מצרים. ורגל שבו יצאו ישראל ממצרים הוא הרגל הראשון שבא בניסן, והכי מפרשינן למתניתין (דף ד.) רגל שבו ר"ה לרגלים. אעפ"כ הקדים המלכים לרגלים, שלא להתחיל המסכתא במלתא דאתיא דלא כהלכתא, כי האי לרגלים לר"ש דלית הלכתא כותיה אצטריך כמ"ש הר"ב. ועוד י"ל דמקדים מלכים שהם באחד בניסן, לרגלים שהם בט"ו בו, כסדר הזמן. ועוד י"ל דרמז לנו דבמלכי ישראל השומרים הרגלים איירי, וכמ"ש הר"ב:
לשנים. פי' הרב, לשני מלכי אומות העולם. ואפשר לומר דלא רצה התנא לקרותם מלכים כמלכי ישראל, אלא קראם שנים ע"ד (ישעיה א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים. דלפשוטו של מקרא הוא שם תולעת שני בלשון רבים:
לשמיטין. הא דלא תנן לשמיטות דומיא דיובלות, אלא תנן שמיטין שהוא לשון תרגום, משונה מן היובלות. כי סביב שרש השמיטין חונה קליפת נוגה, שרש לשון התרגום. משא"כ כנגד שרש היובלות שאין לה אחיזה שם כי הם במדרגה עליונה, ועיין בספרי משנת חסידים מפתח העולמות סדר נזיקין מסכת מקום הקליפות פ"א ופ"ב ובמפתח הכוונות סדר מועד מסכת שארית יום ראשון פ"א ומסכת יום הששי פ"ח פיסקא א':