האסלא. בית מושב של ברזל מכוסה עור, ויושבים עליו בבית הכסא:
קריאה במקור
ברטנורא על משנה כלים · פרק 22 · משנה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פירשה. העור מן הברזל:
העור טמא מדרס. דעור בפני עצמו חזי לישיבה, והברזל בלא עור לא חזי לישיבה, וחזי לשאר תשמישים:
טרסקל. סל קטן עשוי מערבה קלופה, ואוכלים עליו לחם:
והטרסקל טהור מכלום. דמפני קטנו לא חזי לישיבה. ולא לשאר תשמישין, שאין לו דפנות:
ספסלים שבמרחץ. של שיש הן:
ששתי רגליו של עץ, טמא. אם ישב הזב עליו טמאין הרגלים של עץ משום מושב. אבל הספסל עצמו טהור, דכלי אבנים אין להם טומאה כלל לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים:
ואחת של אבן טהור. דהוי כאילו הספסל כולו מאבן:
ששיגמן. שפסלן ותקנן ברהיטני:
שיהו המים הולכים תחתיהן. ולאו לישיבה עבידי, אבל בני אדם יושבים שם כדי שלא יטנפו ממי המרחצאות היוצאים. והלכה כחכמים:
קנקילין. כלי שמשימין תחתיו אש וגפרית כדי לעשן הבגדים שעליו:
שיש בה בית קבלת כסות. שיש לה בית קיבול לקבל הבגדים שעליה:
ככוורת. מפולשת משני צדדים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3401a068539c4817d8d70dcee6f3bf5b5b86c1deaaf580870688442a700b5daa