משנת ארץ ישראל על משנה כלאים · פרק 6 · משנה 3

שתי המשניות ג ו- ד דנות בהדליות של הכרם. החבלים או הענפים שעליהם בדי הגפן מודלים ארוכים מבדי הגפן. השטח המכוסה בבדי הגפן אסור להביא זרע תחתיו, אך מה דינו של המותר? מן המשנה גופה ומן המקורות התנאיים האחרים נראה שבעיות אלו העסיקו וחזרו והעסיקו את החכמים בדור יבנה.

המדלי¹³למ"ד בצירה במקום ה"א של ה"מדלה" בבינוני, וכן במשנה הבאה. ראו אפשטיין, מבוא, עמ' 1251. את הגפן על מיקצת אפיפיירות – המדלה את הגפן על רשת חבלים מגומא (פפירוס), והרשת ארוכה מבדי הגפן. הרשת ארוכה יותר או מפני שהעצם שאליו נקשרו החבלים מרוחק יותר או כדי לתת מקום לבדי הגפן הגדלים ומתארכים. ההלכה מובררת שתחת השטח המודלה לא יביא זרע, והתנא מוסיף: לא יביא זרע תחת המותר – של האפיפיורות. כל האפיפיורות בטלו לגבי הגפן, והריהו כאילו מביא זרע תחת הגפן.

אם הביא לא קידש – לא נאסר הגפן. על שיטות ההדליה השונות ראו במבוא למסכת (איור 2 לעיל).

הלכה זו שנויה קצרות אף בפרק הבא: "אלו אסורין¹⁴כך בכ"י קופמן, והנוסח יידון במקומו. ולא מקדשין... מותר פסקי עריס מותר אפיפיורות" (פ"ז מ"ג). בתוספתא כלים: "אמר רבי יוסי, שאל יונתן בן חרשא איש גינוסר לפני זקנים ביבנה... אפיפירות מהו לקדש. אמרו לו על מקום שהחדש יכול להלך כל אותה שנה" (כלים בבא בתרא פ"ה ה"ו, עמ' 595). מסתבר שמעשה זה הוא היסוד להלכה במשנתנו. לעתים קרובות מובאים במקורותינו הלכה עקרונית וסיפור מעשה המדגים אותה. לעתים שניהם מנוסחים ממש באותן מילים, כך שאין זה סביר ששתי העדויות רֵאליות. כלומר, קשה לקבל שאירע מעשה ובמקביל ובאופן עצמאי נדון בבית המדרש הנושא ממש באותן מילים. יש להניח שהיה מעשה ובעקבות זאת נוסחה ההחלטה של בית המדרש, או להפך, שהחליטו בבית המדרש את אשר החליטו ובעקבות ההחלטה נוסח סיפור מעשה. במקרה זה נראה שהמעשה גרר את ניסוח ההלכה העקרונית.

הצורה "אפיפיורות" היא אחת מהתצורות המופיעות בכתבי היד, והשינויים ביניהן רבים (אפפירות, אפיפיריות, אפיפיירות, אפיפארות וכו'). זו תופעה רגילה שמילים יווניות נדירות נהגו בצורות שונות והמעתיקים השתבשו בהעתקתן. בירושלמי מופיעה גם צורת היחיד "פיפור", וברבים "פיפירות" (ל ע"ג). יש להניח שזו הצורה העברית המקורית. מילים מספר מתחילות ביוונית באות שורקת (צ, ס, ש) ובעברית נוספה לפניהן האות א, כמו אצטדיון, אצטדיה, שבאה מסטדיה; ספורט שהפך לאספורט; סכולה שהפכה בעברית לאסכולי (מכאן school באנגלית); אשקוקי שבא מ"שח" וכיוצא באלו.

אם הילך החדש אסור – הזמורות גדלו ונתארכו והילכו על הזרע שבמותר. הזרע שתחת חדש זה נאסר. ההלכה במשנתנו מקלה במקצת מן התשובה שהשיבו הזקנים ביבנה. לפי התוספתא כל מקום שהחדש יכול להלך כל אותה שנה נאסר, אולם לפי המשנה רק לאחר שהילך החדש אסור.

וכן המדלי על מיקצת אילן סרק – במקום אפיפיורות ניתן להדלות את הגפנים על ענפי אילן תוך הכנה והכוונת הזמורות שתימשכנה על המשך ענפי האילן. אם האילן הוא אילן סרק הוא בטל לגבי הגפן, שכן "אדם מבטל אילן סרק על גבי (בשביל) גפנו"¹⁵כהסברו של הירושלמי (ל ע"ג). , ודינו כדין אפיפיורות.