הר"מ. נראה לפרש ; דלא מיטמא בנגיעה מתוכו אלא כשבא כולו לתוכו, כדמשמע קרא. אבל דעת רש"י לפי הגירסא שלפנינו, דטמא בנגיעה לחודא, ואתי שפיר טפי סיפא זה וזה מטמאין בביאה. והר"מ כתב, זה וזה כו', כיצד בית שהיה מיסך כו'. ודוחק דמפסיק במשנת הבונה כו':
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים · פרק 13 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9806135d441a83af2dc644ef28a789c7e65a4ef8fd3de55939975f34c8dbadd8