דאי קאי בסוף שבוע שני, פוטרו. הר"ש:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים · פרק 1 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נסמך. סברא הוא בכל הני דתנינן שמבטלין סימני הטומאה:
השחין. וקשה, תיפוק ליה משום שחין ומכוה ששער לבן גם בהם סימן טומאה. ויש לומר, כגון שהיא מכה טריה שאינה מטמאה. כ"מ. ועתוי"ט:
ונתפזרה. פירוש, שפשה הנגע לתוכה וכיסה מקצתה, ואכתי נשאר שיעור מחיה דהיינו כעדשה בהצטרף לכולה מחיה. ובא, פירוש, או שבא השחין. מהר"מ. ועתוי"ט:
ושוב לא מטמא במחיה. מהר"ם:
לאו דוקא, דהוא הדין אאו נכנס וכו' קאי, אלא דנקט במאי דסליק וסמיך:
פשיון. משום נגעי הגוף נקטיה. ובנגעי בתים [דבהו נמי מיירי] אפילו עמד בעיניו טמא:
ואין כו'. אפילו יש בהם כגריס ועומד בשבוע אחד, נמי הוי להקל דהוי בהסגר ולא בהחלט, וככל הני דתני בהדיא. אלא משום דעל כל פנים איצטריך למתני ונתמעטה, דאם לא כן קאי בהחלט, נקט ואין כו' דפטור לגמרי. ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9806135d441a83af2dc644ef28a789c7e65a4ef8fd3de55939975f34c8dbadd8