והתועלת לחלק אותן במספר ארבעה, ולא תני סתם כל מקרום כו' מצטרפין, מלמד שאם אינו בקי בהן ובשמותיהן לא יראה את הנגעים. הר"מ בשם התוספתא:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים · פרק 1 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לפטור כו'. נקט תחילה שני הקצוות, והדר מקדים להסגיר שהוא בשבוע אחד, ואח"כ לפטור שהוא בשבוע שני, והדר להחליט שיש בו כמה גווני:
העומד כו'. ולא נקט נמי בתחלה, דרישא הכי פירושא ארבעה מראות כו' מצטרפין בתחילה וכן לפטור כו', ולא הוצרך לפרש צירוף דרישא דפשיטא דסתמא דמלתא דאיירי בבא בתחילה. מהר"מ:
לפטור כו'. ואם תאמר, מאי צירוף שייך כאן. נראה לי, כגון שהסגיר בהרת בשני גריסין ובסוף שבוע שני יש בהרת כגריס ושאם כגריס, והשתא אי הוו שני מינים הוי ליה שאת נגע חדש ומסגירין עליו, אבל אם מצטרפים דהוי כנגע אחד ה"ל עמד בעיניו דטהור. מהר"ם. ועתוי"ט:
כל דברי הרב הם על פי התוספתא נלמדין מקראי. ועתוי"ט באריכות:
שכל כו'. לאו דוקא, דהא איכא נתקים. אלא בעור בשר קאמר. הר"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9806135d441a83af2dc644ef28a789c7e65a4ef8fd3de55939975f34c8dbadd8