מלאכת שלמה על משנה זבחים · פרק 13 · משנה 6

הקומץ והלבונה וכו'. פ' ב"ש דמכילתין דף מ"ב ובספ"ק דמנחות:

הזורק מקצת דמים בחוץ. מפיק ליה ר"ע לזורק בברייתא בגמרא בדף ק"ז מרבוייא דאו זבח. ופירש רש"י ז"ל הזורק מקצת דמים בחוץ שלא נתן ד' מתנות אלא מתנה א' ואפילו מחטאות הפנימיות שכל מתנותיהן מעכבות חייב דהויא זריקה בפנים דכותה דתנן כל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כפר ע"כ:

ר' אלעזר אומר אף המנסך וכו'. גמרא אמר רבא אע"ג דפליג ר' אלעזר גבי קומץ ולבונה וגבי שני בזיכי לבונה מודה הוא בדמים ואפילו בחטאות הפנימיות דהא בפנים אם נשפך הדם אחר שנתן מתנה אחת מהניא הך דיהבה ומביא פר אחר ומתחיל ממקום שפסק כדתנן ביומא שלהי פ' הוציאו לו ר"א ור"ש אומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל ואע"ג דבהדיא תנן ר' אלעזר אומר אף המנסך פירשו תוס' ז"ל דהא אתא רבא לאשמועינן דאפילו בפנימיים דכל מתנות מעכבות אפ"ה מודה ר' אלעזר דחייב על מקצתו עכ"ל ז"ל ועל פי דרכנו למדנו דגרסינן בכולה מתניתין ר' אלעזר בלתי יוד שהוא ר"א בן שמוע חברו של ר"ש והכי מוכח תו נמי מן הגמרא דגרסינן התם א"ר יוחנן משום ר' מנחם יודפדאה ר' אלעזר בשיטת ר' עקיבא רבו אמרה דסבר ניסוך המים דאורייתא דכתיב ונסכיה בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין. אלא דהמסקנא דעשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני. ואיתה למילתיה דר' אלעזר ולכולה סוגיא במעילה פ' ולד חטאת (מעילה דף י"ג.) ובירושלמי פ' לולב וערבה:

ר' נחמיה אומר וכו'. פ' הוציאו לו (יומא דף ס') ובמכילתין פ' ב"ש (זבחים דף ל"ח) ודף ל"ט ובפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ"ג) ובסוף פירקין. וביד שם פי"ט סימן ד' י"ג י"ד: