מלאכת שלמה על משנה זבחים · פרק 8 · משנה 5

אברין באברי בעלי מומין ר' אליעור אומר וכו'. בפירקין דף ע"ד ומשמע התם דס"ל כחנן המצרי דס"ל דאפילו שחוטין אינם נדחין. ואיתה בתוס' פ' בכל מערבין (עירובין דף ל"א) ובפ' שני שעירי (יומא דף ס"ד) ובפ' הישן (סוכה דף כ"ד) ובפ' גיד הנשה:

כרעים של אחד מהם. אית דגרסי כרעו של אחד מהם. ובגמרא רישא דמתניתין דקתני דבבשר חטאת פליגי רבנן וקתני נמי אברין באברי בעלי מומין לר' אליעזר לא יקרבו אא"כ קרב א' מהם קודם שנמלך דלא כי האי תנא דתניא ר' יהודה אומר לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על אברי חטאת שנתערבו באברי עולה שיקרבו ברובע ונרבע שלא יקרבו על מה נחלקו על אברי עולה תמימה שנתערב באברי בעלת מום שר"א אומר יקרבו ורואה אני אברי בעלת מום למעלה כאילו הן עצים וחכמים אומרים לא יקרבו ובעי בגמרא מ"ש רובע ונרבע דלא חזו בעלת מום נמי לא חזו ומסיק אלא טעמיה דר' אליעזר מום בם דמשמע כשהן בפני עצמן הוא דלא ירצו הא ע"י תערובת ירצו ורבנן מום בם הוא דלא ירצו הא עבר מומן ירצו ור' אליעזר מבם בהם ורבנן בם בהם לא דרשי ופרכינן אי הכי רואה אני הא רחמנא אכשריה ומשני לדבריהם קאמר להו לדידי רחמנא אכשריה לדידכו אודו לי מיהת בשר בעלי מום כעצים דמי מידי דהוה אבשר חטאת דאודיתו לי בה ברישא דיקרב לשם עצים ורבנן הכא מאיסי התם לא מאיסי: