יומי בן חוני וכו'. יש לתמוה אמאי לא תנא הנזבחין לשם פסח ולשם חטאת כדנקט ת"ק ברישא כל הזבחים שנזבחו וכו' ושמא דת"ק כיון דאיצטריך למיתני כל הזבחים נקט נמי שנזבחו אבל הכא אע"ג דאמילתיה דת"ק קאי לא חש ונקט לישנא דרוב המשניות ששנויות בלשון שחיטה. ואיתה בס"פ אלו דברים בפסח. ובגמרא א"ר יוחנן יוסי בן חוני ור' אליעזר אמרו דבר אחד דר' אליעזר נמי פסיל באחרים הנשחטין לשם פסח בזמנו ולשם חטאת בכל ימות השנה. ורבה אמר באחרים לשם חטאת פליגי יוסי בן חוני ור' אליעזר דלא פסיל ר' אליעזר אלא באחרים לשם פסח אבל באחרים לשם חטאת מכשר ותרוייהו דייקי למילתייהו מחדא ברייתא. ותוס' כתבו בשם ר"ת ז"ל דרבה לא בא אלא לפרש דברי ר' יוחנן ור' יוחנן עצמו מודה דבאחרים לשם חטאת פליגי ולא אמרו דבר אחד אלא מאחרים לשם פסח. ור' יהושע פליג עליה דר' אליעזר וס"ל דאף השוחט אחרים לשם פסח בזמנו כשר ולא מפסיל אלא פסח לשם אחרים וטעמייהו מפורש בגמרא בברייתא ואיתה נמי בפ' תמיד נשחט (פסחים דף ס"ב) והתם ס"פ אלו דברים מסקינן דאע"ג דיוסי בן חוני ס"ל כר' אליעזר מ"מ אם שחט אחרים לשם פסח ביום השבת ס"ל כר' יהושע דפטר במתניתין דהתם פ' אלו דברים:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה זבחים · פרק 1 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שמעון אחי עזריה. פ' היה נוטל (סוטה דף כ"א.) ובמדרש רבה פ' קדושים דף קכ"ג גרסינן שמעון אחי עזריה אומר משמו והלא שמעון היה גדול מעזריה אלא ע"י שהיה עזריה עוסק בפרקמטיא ונותן בפיו של שמעון לפיכך נקראת הלכה על שמו ע"כ:
לשם גבוה מהן כשרין. ר' זירא בעי בגמרא אי כשרין ומרצין קאמר ובתרתי פליג לשם גבוה מכשיר לגמרי ובנמוך פסיל לגמרי ואילו רבנן בתרוייהו כשרין ואין מרצין קאמרי או דילמא כשרין ואין מרצין כת"ק קאמר ולא פליג אלא בנמוך דאמר פסולין לגמרי. ובעא אביי למימר דכשרין ואין מרצין קאמר מדטרח תנא לאשמועינן בתרתי באבי גבוה ונמוך דבכור לאו בר רצויי הוא אלא אתא לגלויי ארישא דכשרין ואין מרצין קאמר ואידחי ליה בגמרא דדילמא היא גופה אשמועינן דאפילו בקלים וקלים נמי איכא גבוה ונמוך ואע"ג דהא תנא ליה לקמן בפ' כל התדיר הא עיקר וההיא אגררא דאחריני נסבה. ונלע"ד דהא דנקט רש"י ז"ל וכן ר"ע ז"ל לפרושי בריש פירקין שנזבח שלא לשמן כגון עולה לשם שלמים נקט הכי לאשמועינן רבותא דאפילו קדשי קדשים דהיינו עולה ששחטה לשם קדשים קלים דהיינו שלמים כשרין ודלא כשמעון אחי עזריה שאמר קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים פסולין לגמרי וכל שכן דלת"ק שלמים ששחטן לשם בכור ולשם מעשר דכשרין דהא סוף סוף תרוייהו נינהו קדשים קלים הוו. עוד נלע"ד דנקט עולה לשם שלמים אע"ג דה"מ לפרושי חטאת או אשם לשם שלמים דהוי נמי קדשי קדשים לשם קדשים קלים והוי נמי רבותא טפי דהא עולה ושלמים שוו מיהא בהא מילתא דתרוייהו באין בנדר ונדבה משא"כ חטאת ואשם משום לאפוקי נמי סברת שמעון בן עזאי דבסמוך דקאמר שכל הזבחים הנאנלין וכו' למעוטי עולה שאינה נאכלת דוק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ab077c815febe9a8b85197715a0d2cb5f432dc8c386d9b9395df8fd452c98996