מלאכת שלמה על משנה זבחים · פרק 4 · משנה 1

בש"א כל הניתנין וכו'. תוס' פ' אלו עוברין (פסחים דף מ"ז) ובגמ' דפסחים פ' האשה דף פ"ט ובפ"ק דסנהדרין דף ד' ובת"כ פרשה ז' שהיא ח' דפרשת אחרי מות מפיק לה מקרא דכתיב ואני נתתיו שאם נתנם מתנה אחת כפר. וכולה מתניתין עד סוף סימן ב' ר"פ שני דהלכות פסולי המוקדשין. ועיין בספר קרבן אהרן פרשת ויקרא פי"א דדבורא דחטאות:

שאם נתנם. נ"א אם נתנם. נ"א שנתנם. בפירש ר"ע ז"ל שנתנם מתנה אחת בדיעבד דכתיב ודם זבחיך ישפך ע"כ אמר המלקט ודלא כההוא תנא דמפיק ליה לקרא ללמד על כל הדמים שטעונים מתן דם ליסוד וכן נמי דלא כאידך תנא דמפיק ליה לקרא לאשמועינן דניתנין בזריקה שנתנם בשפיכה יצא וכן נמי דלא כאידך תנא דר' ישמעאל דמפיק ליה להאי קרא ללמד על המעשר ופסח שטעונין מתן דמים ואמורים לגבי מזבח כבכור וההיא דרשא דמתן דם ליסוד נפקא ליה לתנא דידן מקרא דוהנשאר בדם ימצא כרבי ובניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה סבר לה כר' עקיבא דאמר בשלהי פסחים לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה ומקרא דאך בכור שור או בכור כשב או בכור עז וכולי' יליף תנא דידן דבכור ומעשר ופסח טעונין מתן דמים ואימורין לגבי מזבח מדכתיב דמם חלבם ולא כתיב דמו חלבו והכי יליף לה בברייתא ר' יוסי הגלילי והנהו תלתא תנאי דמפקי לקרא דודם זבחיך ישפך להנהו דרשות ס"ל כב"ה דחטאת שנתנה מתנה אחת כפר כדילפי לה מאהבי מקרא ואהני מסורת והדר ילפי כולהו מחטאת. עוד גרסינן בגמרא תניא ראב"י אומר בש"א שתי מתנות שבחטאת ואחת שבכל הזבחים מתירות את האימורים להקטרה ואת הבשר לאכילה ומפגלות שאם חשב בשתי המתנות מחשבת פיגול הוי פיגול אבל באחת לא סגי דאין מפגלין בחצי מתיר ובה"א אחת שבחטאת ואחת שבכל הזבחים מתרת ומפגלת ומתקיף עלה רב אושעיא א"כ ליתנייה להא פלוגתא בעדויות גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה והא נמי קולי ב"ש היא דלב"ש לא פיגל אא"כ חשב בשתיהן ולב"ה פיגל באחת מהן ומשני ליה רבא כי אתשיל מתנה אחת בבית המדרש תחלה ונחלקו עליה ב"ש וב"ה לענין היתר הבשר והאימורים נשאלה שעמד השואל ושאל נתן מתנה א' בחטאת ונשפך הדם הותרו הבשר והאימורים או לא הותרו עמדו ב"ש ופסלו עמדו ב"ה והכשירו דהוו להו ב"ש לחומרא ומיהו מינה גמרינן דכיון דאינה מתרת לבדה אינה מפגלת. וכתבו תוס' ז"ל הר' יצחק מצא בתוספתא בהדיא א"ר אליעזר בן יעקב דבר זה מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה שתי מתנות שבחטאת מכשירות ומפגלות כיצד אחת שלא בזמנה ונשפך הדם פסול ואין בו כרת דברי ב"ש ובה"א פגול ויש בו כרת ע"כ ועיין עוד שם: