יש סדר למשנה על משנה יומא · פרק 4 · משנה 4

תוי"ט ד"ה בשל כסף פירש הר"ב דהתורה חסה על ממונן של ישראל וכו' לא של כסף וכו'. פירוש כוונת התוי"ט שהוא אסבורי אסברה לדברי הר"ב שפי' התורה חסה וכו' ואע"ג דבתורה לא נזכר כלום אם צריך לחתות בשל כסף או של זהב על זה כתב דניחא כדפרש"י וכו' כלומר הואיל שמצינו במקום אחר שהתורה חסה לכן תקנו חכמים על דרך הזה דאנן נמי חסינן ולפיכך אינו חותה בשל זהב והנה הראיה שכתב רש"י [והביאו התוי"ט] לעיל ד"ה התורה חסה כו' שנאמר וצוה הכהן ופנו את הבית וגו' על מה חסה התורה על פכין של כלי חרס שאין להם טהרה במקוה וכו' א"כ חסה על ממונן של [צרי עין צ"ל] קל וחומר על ממונן של צדיקים ע"כ. כך כתב רש"י ג"כ בחולין מ"ט ע"א בשם הת"כ בכמה וכמה שנוי' ע"ש וקצת איכא למידק דלא כתב רש"י כך ממשנה ערוכה נגעים פי"ב מ"ה. עוד ה"ל לרש"י לאתויי מש"ס דילן מנחות ע"ו ע"ב התורה חסה על ממונן של ישראל והיכן רמיזא דכתיב והשקית את העדה ואת בעירם מיהו בזה לכאורה ה"א דממנחות יש ראיה לממון של רבים והענין בחולין דהוא ממון של יחיד התורה חסה שנאמר וצוה הכהן וכו' אמנם בסוגיא דיומא ל"ט ע"א וכן בר"ה כ"ז ע"א דגם שם מייתי רש"י התורה חסה דכתיב וצוה הכהן וכו' ע"ש ליכא למימר הכי [ובמנחות פ"ו ע"ב פ"ח ע"ב פ"ט ע"א לא פירש"י כלום] עכ"פ יפה עשה הר"ב שכתב התורה חסה על ממונן של ישראל ולא כתב שום ראיה לדבריו דסמיך על הנישנית במשנה דנגעים פי"ב: