יש סדר למשנה על משנה יומא · פרק 8 · משנה 6

הר"ב ד"ה בולמס וכו' וכשמראיתו חוזרת בידוע שנתרפא כו' ע"ש. בגמ' פ"ג ע"א תנו רבנן מנין היו יודעין שהאירו עיניו משיבחין בין טוב לרע אמר אביי ובטעמא [משיודע להבחין בין טעם תבשיל יפה לטעם תבשיל רע. רש"י] ובביאורי על תוספתא דאיתא שם להך ברייתא כתבתי בס"ד מלת היו אין לו מובן. ושמחתי שמצאתי בהרא"ש שהעתיק ברייתא זו מנין יודעין שהאירו וכו' ובכן מהראוי לתקן גם בגמ' ובתוספתא ובזה אודיע כי לא מצאתי נזכר תו' זו שהביא הש"ס ואביי מפרש לה ובטעמא. לא בהרי"ף ולא בהרמב"ם וסמ"ג והטור וב"י ובש"ע וכל הגדולים לא העתיקו אלא המשנה כצורתה גם כל האחרונים הב"ח וט"ז ומג"א ואלי' רבה הסתירו כולם ולא גילו סוד נאה מנין היו יודעין שהאירו עיניו משיבחין בטעמא כדאמר אביי ואין חולק עליו והוי בכלל מסוכן ומאכילין אותו עד שיבחין בין תבשיל יפה וא"כ יש בהודעה זאת צורכי רבים וצורך גדול ובפרט אם רצונו לפרש דהפי' בברייתא מנין היו יודעין וכו' כגון בסומא וכיוצא פשיטא דהוי להו לגדולי הפוסקים לכתבו ומי יתן אבחין טעמו של זה דבר השמיטה מכל הגדולים זולתי אחד מהן הוא הרא"ש שהזכיר את זה ולמה עשו ככה. ולמנוע מתלמידיהן דבר הלכה: