הון עשיר על משנה שביעית · פרק 4 · משנה 6

כדרכו בקרדום וכו'. דלא תימא דהאי כדרכו לא אתא לאפוקי אלא הרחקת טפח, אבל לעולם ע"י שינוי, משום הכי קתני בקרדום וכו':

בקרדום. יש בו שינוי יותר מבמגל, שהרי עיקר הקרדום לחפו' קאי, כדתנן (אבות פ"ד מ"ה) ולא קרדו' לחפו' בהם, ובמגל יש בו שינוי יותר מבמגרה, שהרי סתם מגל לקצור חיטים וכיוצא בהם שהקנה שלהם דק קאי, כדתנן (מנחות פ"י מ"ג) מגל זו אומרים הין, ואינו מיוחד לחתוך בו קנים וזנבי גפנים שהם עבים, משום הכי קתני לכולהו. ואמת הוא דבאמרו ובכל מה שירצה דיינו, אלא דלא זו אף זו קתני, ואפשר דרצה לאשמועינן בזה דלכתחילה ראוי שישנה כל היכא דאפשר ליה, ויחתוך ע"י קרדום שהוא שינוי גדול, ואם אין לו קרדום יקח מגל שיש בו שינוי קצת, ואם אין לו מגל יקח מגרה, ואפשר דאף המגרה אינה כלי מיוחד למלאכה זו ויש בו שינוי קצת, אבל אין השינוי שלה גדול כשינוי מגל, ואם אין לו מגרה אז יחתוך בכל מה שירצה, אף על פי שאין בו שינוי כלל, ואילו תנן ובכל מה שירצה לבד לא הייתי יודע דלכתחילה צריך לשנות, ולע"ד כלל זה ראוי להיות לכל כיוצא בזה דמצינו במשנה אריכות לשון, ועיין מ"ש בביצה פ"ד משנה ג' ד"ה בקרדום: